סיגרים שאיפה לשלמות: ראש הפירמידה

ייחודו של הפירמיד בכך שהוא אינו כופה על האפיסיונדו עצמת עשן מוכתב מראש, וזה תלוי באופן בו יקטום המעשן את ראש הסיגר

מאת: עופר דרורי צילום: -- 12/06/11

רבים מבין חובבי הסיגרים, הבה ונודה על האמת, הם קונטרול פריקס. אנחנו אוהבים שהכול בשליטה, גם ביחס לעישון הסיגר עצמו. ויטולת פירמיד מזמנת למעשן אפשרות לקבוע את ווליום העשן בהתאם להעדפתו האישית, וכך גם להרגיש "בראש הפירמידה".

חובבי סיגרים נוהגים לחלק את עולם הסיגרים לשניים. החלוקה הרווחת והאליטיסטית (אך לא תמיד מוצדקת) עוסקת בארץ מוצאם, והיא מבחינה בין סיגרים קובניים לבין כל השאר. חלוקה אחרת ועניינית יותר מבחינה בין שתי צורות אופייניות של הסיגר: "פארחוס" – הצורה הפופולארית של סיגר "שווה שוקיים" שדפנותיו מקבילות לכל אורכו; "פיגוראדוס" – כינוי רווח לכל יתר הצורות, שבאחת מהן, פירמיד, נעסוק בסקירה הנוכחית.

הפירמיד הוא פיגוראדוס שבו הולך קוטר הסיגר וקטן מכיוון הרגל (החלק שאותו מדליקים) אל הראש, באופן היוצר צורה דמויית אובליסק מצרי או פירמידה, ומכאן שמו. ייחודו של הפירמיד בכך שהוא אינו כופה על האפיסיונדו עצמת עשן מוכתב מראש, וזה תלוי באופן בו יקטום המעשן את ראש הסיגר: קיטום הראש קרוב לקצהו יניב עשן בעצמה מדודה, לנוכח קוטר השאיפה הקטן יותר, בעוד שקיטום מרוחק יוביל לווליום עשן גדול, וישפיע כמובן גם על חוזק הסיגר. כשהרהרתי בדבר עלה בדעתי, שויטולה זו היא המתאימה ביותר לקודים הנימוסיים והמתחשבים שבהם מתאפיינת קהיליית האפסיונדוס: מצד אחד, הפירמיד אינו מכתיב למעשן את אופי העישון – וכידוע, תכתיב היא מילה גסה בתחום. מצד שני, הוא מקנה למעשן שליטה על אופי העישון, ולא פחות חשוב מכך, גם על מהלכו: קיטום קצה-ראש מאפשר בהמשך הרחבה של החתך באמצעות קיטום שני, מרוחק יותר, וקבלת עשן גדול ורווי-טעם. האם כל זה אומר שאנחנו חייבים שליטה? לא בהכרח, אבל אנחנו בהחלט נהנים יותר כשהיא בידינו.

קווי המתאר של ויטולת הפירמיד, מידותיה ואפילו כינויה, אינם קדושים, ולאותה משפחה משתייכת למשל ויטולת "טורפדו" שבה דפנות הסיגר הן מקבילות ורק קצהו המחודד מזכיר פירמידה. כך או אחרת, די במבט חטוף על הסיגרים הנסקרים כאן – יהיו כינויים ומידותיהם אשר יהיו – כדי להוביל למסקנה שמבחינתם, אתה זה שקובע.

 (5½X52)

'בוליבאר' בליקוסו פינו – מארקה קובנית זו קרויה על שם גנרל סימון בוליבאר (1783-1830), איש-צבא ומדינאי אשר שש רפובליקות של אמריקה הלטינית רואות בו את משחררן. בליקוסו בספרדית פירושו "לוחמני" או "שש אלי קרב", וזו בהחלט הגדרה שהולמת הן את צורתו דמוית החנית של הסיגר, והן את האיש שדמותו האגדית מוטבעת על חבקיו. על-פי הגרסה המוצגת ב"גנרל במבוך" של הסופר גבריאל גרסיה מארקס, המנציחה את מסעו האחרון של בוליבאר לאחר החלטתו לפרוש מהשלטון, בוליבאר דווקא סלד מעשן טבק, אך הוא ללא ספק האמין באש. הבליקוסו הולך בעקבותיו, שכן מדובר בסיגר וורי-פול-בודיד המנחית "אש חזקה" ועשירת טעמים.

(5X56)

'דווידוף ספישל T'  – גרסת הטורפדו הארומטית והמאוזנת של בית דווידוף, אשר מעריציה לא ימהרו לרעות בשדות זרים.

(6⅛;X56)

'דיפלומטיקוס מס' 2'  – פירמיד קובני ריחני, בדרגת חוזק מידיום עד פול-בודיד, בעל שאיפה ובעירה נכונות, ותווים של קפה, וניל ועץ.

(5¾X54)

'פרדומו לוט 23 אסטלי בליקוסו' – סיגר מפתיע באיכותו מסדרה הקרויה על-שם חלקה 23 בחווה באסטלי, ניקרגואה, שבה גדלים עלי המילוי והאוגד המשמשים לייצורו. אלו יושנו במשך כארבע שנים וחצי, והתוצאה מרשימה בהתאם. העטיף האקוודורי מזן קונטיקט-שייד מוסיף מורכבות מלטפת לטעמי הסיגר, המביאה אותו לכדי שלמות, ואותך אל ראש הפירמידה.