מפורסמים› ח"כ יואל רזבוזוב. החליף זירה

חזור אחורה »

ריאיון עם ח"כ יואל רזבוזוב

מאת: טלי מחלב צילום: יעל צור

שתף ב:


ח"כ יואל רזבוזוב. צילום:יעל צור במלון ממילא ירושלים

בצהרי היום ח"כ יואל רזבוזוב ("יש עתיד") מתיישב מולי בבית הקפה התל-אביבי. הוא לוחץ את ידי, ממהר להתיישב, מזמין תה ומתחיל להשיב לשאלותי כשהמילים קולחות מפיו במהירות, מפני שיש ריאיון נוסף להספיק והלו"ז לוחץ. כשאני שואלת על חייו כילד, הוא מחלק אותם לשניים: העשור הראשון, שאותו העביר בבירוביג'ן, עיר הולדתו ברוסיה, וההמשך בישראל, שאליה הגיע עם משפחתו ב-1991.

רזבוזוב בן למשפחה מכובדת ומוכרת בקהילה היהודית. אמו ניהלה בית ספר ואביו החזיק בתפקיד מקביל לשר הספורט של האוטונומיה היהודית במחוז בירוביג'ן, והוא זה שדחף אותו לספורט מגיל צעיר. "בגיל שלוש היו לי משקולות מפלסטיק. שנאתי ללכת לישון, כי ידעתי שבבוקר אני צריך לקום ולעשות התעמלות. הכריחו אותי". כשאני מתעניינת בקווי אופיו כילד, הוא משיב בכנות חפה מיומרות: "הייתי ילד ביישן ובלי ביטחון עצמי".

כשהמשפחה עלתה לארץ, האב, בעל שני תארים אקדמיים, נאלץ לעבוד כפועל בניין, והאם נרשמה ללימודי הוראה כדי שתוכל לעסוק במקצועה. "ההורים היו מחוץ לבית מהבוקר עד הלילה. אבא עבד ואימא למדה, ואני הייתי ילד מפתח שצריך לדאוג לאחי בן החמש. ניקיתי, עשיתי קניות ובישלתי תפוחי אדמה לארוחת ערב".

מבדידות לאליפות

אין ספק שקשיי הקליטה חלחלו באישיותו של רזבוזוב והותירו בו חותם. "להורים שלי לא היה כסף, הם שכרו דירת שני חדרים עם דלת ברזל שחורה, שהתחממה בקיץ והפכה את הדירה לסאונה. היינו ישנים עם דלת פתוחה, ההורים על המיטה, אני ואחי על הרצפה, ובגלל שהדלת היתה פתוחה חתולים היו נכנסים, עוברים מעלינו ומחפשים אוכל בפח. לא היה קל, אבל בסופו של דבר העלייה חיזקה אותנו".

קשיי הקליטה השפיעו עליך גם כשליח ציבור?

"בוודאי. אני יודע מה המשמעות של התמודדות עם קשיים. הייתי ילד שונה, לבשתי בגדים שונים, לא דיברתי עברית, נכנסתי לכיתה ביום הראשון והתיישבתי בשולחן האחרון. אף אחד לא הסתכל עלי ולא דיבר איתי. הייתי אוויר". התפנית חלה כשבאליפות הארצית בג'ודו זכה במקום השני. "כתבו עלי בעיתון, ומישהו מהכיתה ראה את הכתבה וסיפר לכולם. פתאום התחילו להתייחס אלי".

איך הגבת לתפנית החברתית הזאת?

"שמחתי כמובן, זה שיפר לי את הביטחון העצמי. זו גם הסיבה שבחרתי בג'ודו, ראיתי ברחוב ילדים עם חליפה והתלהבתי, רציתי להיות כמוהם, ישראלי". כעבור חודשיים של אימונים המאמן אמר לרזבוזוב שהוא ראוי לייצג את הקבוצה בתחרות אליפות הצפון. כדי לקחת חלק בתחרות היה עליו לשלם 15 שקל דמי השתתפות. להורים שלו לא היה רכב וכסף, אבל זה לא הכניע את נחישותו. "ביקשתי מהורים של ילד אחר להסיע אותי, וביומיים שקדמו לתחרות העמסתי שלוש משאיות באבטיחים ופרקתי אותן בשוק תמורת 15 שקל".

איך זכורה לך חוויית התחרות?

"הייתי בודד. הילד היחיד שלא הגיע עם המשפחה שלו, ובלי סנדוויצ'ים". אבל זה לא הנמיך את רוחו, והוא השקיע את כל מרצו וכוחו בתחרות. "ילד אחד משך את תשומת הלב של כולם, קראו לו עומר והוא היה אלוף הקבוצה. באותו רגע רציתי להיות עומר. במהלך התחרות ניצחתי קרב אחרי קרב, הגעתי מולו לגמר והבסתי אותו. באותו רגע הבנתי שבעבודה קשה הכל אפשרי. באותו יום גם הפכתי לתחרותי מאוד".

כמה עשורים טובים מאז הקרב המכונן ההוא, רזבוזוב הוא עדיין אותו האדם התחרותי כשהיה באותו יום. כזה שמציב מטרה, משיג אותה ונע קדימה אל האתגר הבא. כספורטאי יליד רוסיה הוא הופיע לא מעט בתוכניות אירוח בערוץ הרוסי בפריים טיים. באחת הפעמים פגש במרים פיירברג, ראש עיריית נתניה, שזיהתה את הפוטנציאל והזמינה אותו להצטרף לרשימה שלה. משם המינוי לחבר מועצה היה אך טבעי. בד בבד למד פיזיותרפיה ואוסטאופתיה, הבין שזה לא בשבילו ושינה כיוון לכלכלה ומינהל עסקים. חמש שנים אחר כך התמנה לחבר כנסת במפלגת יש עתיד.

זכייה ספורטיבית ראשונה. בראש הפודיום באליפות הצפון,1992 . צילומים מהארכיון הפרטי

איזה רגע בקריירה הספורטיבית שלך זכור לך במיוחד?

"יש שניים.הראשון הוא אליפות הצפון כילד. השני, לקראת הגיוס הייתי צריך לקבל מעמד של ספורטאי מצטיין, אבל איגוד הג'ודו הסכימו לתת לי רק מעמד ספורטאי פעיל. אמרו שאני לא מוכשר מספיק, ואני... נתתי הכל. הייתי בפנימייה בווינגייט, עברתי משברים, גרתי מחוץ לבית וההורים שלי השקיעו הרבה כסף בקריירה שלי. חטפתי סטירה, הבנתי שהמערכת לא מאמינה בי, ובאותו יום סימנתי מטרה: להיכנס לסגל האולימפי, כלומר, לזכות בשתי מדליות בשתי תחרויות טופ עולמיות, בדרג עליון. לא סיפרתי לאף אחד על התוכנית הזאת, כי היו צוחקים עלי. אחרי שנתיים זכיתי בתחרויות דירוג וקיבלתי הזדמנות לטוס לחו"ל כאחד מהספורטאים המצטיינים. זה היה ב-2001, טסתי לתחרות גביע העולם באוסטריה, הגעתי לגמר וניצחתי. הוכחתי לכולם שאני יכול. עמדתי על הפודיום ואני במקום הראשון, הג'ודוקא הכי צעיר שזכה אי פעם בגביע העולמי". בתחרות הזאת חגג רזבוזוב ניצחון נוסף: "התחרות התקיימה בעיר לינץ, עיר הולדתו של היטלר, וחשתי גאווה גדולה, כיהודי וכספורטאי ישראלי, להניף את דגל ישראל במקום הזה".

לצד האינטנסיביות הפוליטית, רזבוזוב (36) עדיין עוסק בספורט. כל רגע פנוי שיש לו הוא מנצל לאימון משותף עם יאיר לפיד בקראטה, מיקס אמנויות לחימה, אִגרוף, הכל. "כולם חושבים שאני ג'ודוקא ואני חזק, אבל האִגרוף הוא תחום חדש בשבילי ויאיר מאמן אותי. אני רואה איך הוא מתמודד עם קשיים, עם לחצים, אני רואה איזה בנאדם הוא, אני רואה בו מנהיג ומנטור".

בלשכתו בכנסת. "אני לא מתעסק בגרעין האיראני. יש לי שתי נישות שאני מבין בהן היטב: ספורט ועלייה". צילום: יעל צור

להיות בלתי תלוי

כחבר כנסת, רזבוזוב עוסק בתחומים שבהם הוא בקי, כאלה הקרובים ללבו. "אני לא מתיימר להתעסק בסוגיית הגרעין האיראני. יש לי שתי נישות שאני מבין בהן היטב: ספורט ועלייה. בתקופתי כספורטאי, ספורטאים מאיראן סירבו להתחרות נגדי. כששאלתי למה, הם אמרו שאין מדינה כזאת, ישראל, והם לא יכולים להתמודד נגד מדינה שלא קיימת. ספורטאים ישראלים נאלצים להתחרות ללא דגל כשהתחרויות מתקיימות במדינות ערב. המארגנים מאשרים קבלת ויזה רק אם הספורטאים לא יתחרו תחת דגל ישראל. מבחינתי, זו כניעה לטרור. זה מרתיח אותי, ואני פועל לשנות את זה.

"לגבי נושא העולים, אנחנו מדינת עלייה ויש פה הרבה קשיים",הוא מסביר בקול סדוק שמסגיר את חוסר שלוותו. רזבוזוב פועל למען דור ההורים שלו, שלא קיבלו פנסיות בארץ ובארץ המוצא, ולדבריו, ייפלו אל העוני. "העלייה של שנות ה-90 תרמה רבות לארץ ישראל, מתרבות ועד לזינוק בכלכלה, והאנשים האלה, שבאו לכאן עם משכורות מכובדות, עלולים ליפול אל מתחת לקו העוני. בנוסף לכך, דור אחד וחצי, חבר'ה בגילי, רבים מהם עוזבים את המדינה ואני פועל כדי למגר את התופעה".

"תמיד נלחמתי. תמיד כינו אותי פייטר, והתכונה הזאת נשארה". צילום: יעל צור

מהי המשמעות של להיות שליח ציבור?

"להבין שאתה עובד בשביל הציבור, ולא להפך. אני חבר כנסת נגיש מאוד ואני רואה את התוצאות שאני מביא. לפני חודש 4,000 מורים עולים קיבלו משכורת 13, לאחר שנלחמו 20 שנה. יש גם את נושא קבורת החיילים הלא יהודים מחוץ לגדר, ואני, בתור יו"ר ועדה, נלחמתי עם הרבנות של צה"ל והשגתי את מה שרציתי".

הנחישות שמגלה רזבוזוב מעלה בי תהייה, מה קורה כשהוא לא משיג את מבוקשו. וכשאני שואלת אותו על כך הוא פוצח בהצהרה שלא מאפשרת להמשיך לתהות לגביו. "אני אסתמטי, חסר כל קואורדינציה ובן לעולים חדשים שלא היה להם כסף לשלם עבור הקריירה הספורטיבית שלו". ואז הוא עוצר ללגום מכוס התה שכבר הספיקה להתקרר, ומסנן בנונשלנטיות חלק מהישגיו במרוצת השנים: "פעמיים סגן אלוף אירופה, קפטן נבחרת ישראל, אלוף ישראל. תמיד אמרו לי בלתי אפשרי, ואני תמיד חלמתי. אמנם חלמתי על מדליה אולימפית ולא השגתי אותה, אבל הדרך למדליה נתנה לי הרבה כלים לחיים, לימדה אותי מוסר עבודה, נחישות והתמדה. אחרי החיים כספורטאי יצאתי לחיים ללא פחד, כי אני מוכן לכל עבודה קשה. בעברי עבדתי במקדונלדס, בבנייה ובניקיון מדרגות, ואם יהיה צורך אני אחזור לזה".

במעמדך צריך להיות נטול אגו לחלוטין כדי לחזור לעבודות כאלה, לא?

"להפך. האגו מוביל. אם הכל קורס פתאום ואני צריך להתחיל מההתחלה, זה משבר וזה קשה, אבל כל כך הרבה פעמים מצאתי את עצמי במשברים והתחלתי מההתחלה, אז אני לא פוחד".

אילו תכונות אופי כספורטאי באות אצלך לידי ביטוי כחבר כנסת?

"תמיד נלחמתי. תמיד כינו אותי פייטר, והתכונה הזאת נשארה. דרך הספורט הבנתי שאנשים מסוימים מנסים לחזק את הצדדים החלשים שלהם, ולדעתי הדבר הנכון לעשות הוא לחזק דווקא את הצדדים החזקים, מפני שאת החלשים אפשר לשפר מעט, אבל את החזקים אפשר להביא הרבה יותר גבוה. ועם החוזק הזה אף אחד לא יכול לעצור אותך".

נשאר לך זמן פנוי למשפחה?

"לצערי, מעט מאוד. אני בקושי רואה את שתי בנותי, כי אני עדיין תלוי".

מה זאת אומרת?

"תלוי במה יגידו עלי, תלוי באיך אעשה דברים, ועדיין תלוי פיננסית. אין לי דירה, אני גר בשכירות. השאיפה שלי בחיים היא להיות בלתי תלוי".

ואשתך תומכת בך?

"מאוד. אני אִתה מגיל צעיר והיא עברה אִתי את הכל. כשלא היה כסף ולא היה מה לאכול היא תמיד האמינה בי ובחלומות שלי. בלעדיה לא הייתי מגיע להרבה דברים מאלה שהגעתי אליהם".

 עם האישה אירה והבנות ניקול (7, מימין) ואמילי (2.5). "אשתי תמיד האמינה בי ובחלומות שלי". צילום פשה

אתה נהנה מהעשייה שלך?

"נהנה מאוד. אני אוהב את החיים גם כשאני עובד קשה. אני נהנתן".

מה מסב לך אושר?

"כשטוב לאנשים סביבי".

אפשר לומר שהצלחת?

"חלקית. כשאהיה בלתי תלוי בכל התחומים, אז אדע שהצלחתי".

עם יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. "אני רואה בו מנטור". צילום: דוברות יש עתיד

גילוי נאות

עשרה דברים ש(כנראה) לא ידעתם על ח"כ יואל רזבוזוב

  1. הוא מגדיר את עצמו אתאיסט, אבל לוקח שיעורי תורה אצל רב.
  2. יודע להפסיד בכבוד, אבל כל הפסד מעצבן אותו מאוד.
  3. בגיל 28 מונה להיות חבר מועצת עיריית נתניה.
  4. הוא מודה שהגיע לפוליטיקה בטעות.
  5. מעולם לא חלם להיות חבר כנסת.
  6. הוא מצהיר שהגיע להישגים בספורט בזכות התמדה ונחישות, ולא בזכות כישרון.
  7. הוא חובב יין איכותי ואוכל משובח. במיוחד איטלקי, בוכרי, גרוזיני ויפני.
  8. מפריע לו שעם ישראל מאוחד רק ברגעי משבר, וכשטוב לנו אנחנו לא מפרגנים אחד לשני.
  9. במשך חמש שנים התפרנס מעסק של ג'ימבורי בבעלותו.
  10. הוא לא מתגעגע לחיים ברוסיה.