מועדוני סיגרים› החדרים הפרטיים של פריז

חזור אחורה »

כ-50 חדרי סיגרים פרטיים פזורים ברחובותיה של עיר האורות, רבים מהם ממוקמים במסעדות יוקרה. אבל חדרי סיגרים סגורים, לחברים בלבד, הם לא דבר מקובל בתרבות הפריזאית. על שלוש נשים, שני חדרי סיגרים ופריז אחת

מאת: טלי מחלב צילום: טלי מחלב

שתף ב:

פינה בחדר הסיגרים של גומארד, במבט מהבר. מקום מהמם

חוויית הסיגרים הפריזאית שלנו החלה בחנות הסיגרים לֶה לוטוס, ברובע השמיני, סמוך לכיכר מדלן. הגענו אליה בשעת ערב מוקדמת – ססיל סימור, אחותי מור ואנוכי. סימור (42), דמות מוכרת בקרב מעשני הסיגרים בפריז, ובעצמה חובבת סיגרים מושבעת, היא לקוחה קבועה בחנות הזאת. ברהיטות מלאת תשוקה היא מסבירה אודות עלי הטבק המגולגלים, ומספרת שהחנות קיימת יותר מ-30 שנה ומוערכת מאוד בקרב מעשני הסיגר, בזכות ההיצע המגוון, ובעיקר בשל הידע הנרחב של הבעלים וצוות העובדים. "מרבית הסיגרים בחנות הם מקובה, ויש נוספים מצוינים מניקרגואה, הונדורס והרפובליקה הדומיניקנית. הטובים ביותר הם הקובניים, והאהוב עלי במיוחד הוא ראמון אלונס רובוסטו, Specially Selected", מסכמת ססיל.

נוח, אלגנטי ויוקרתי

כעבור שעה יצאנו מחנות הסיגרים אל היעד הבא – בר הסיגרים המועדף על ססיל. בדרכנו לשם חלפנו על פני חנותו של מעצב היומידורים Elie Bleu, וכעבור כמה דקות הליכה ברובע היוקרתי הגענו לרחוב קטן, בין מדלן וסנט. אונורה. שם, קומת קרקע מוארת הובילה אותנו דרך גרם מדרגות מפואר אל מסעדת גומארד (Goumard), מהמפורסמות והיקרות שבמסעדות פריז.

הבר בגומארד. 170 סוגי שמפניה, לצד מבחר עשיר של יינות ואלכוהולחלק ממסעדת גומארד. מהמפורסמות והיקרות בפריז

המסעדה מציעה מטבח צרפתי מעודן המתמחה בפירות ים טריים שמגיעים מדי יום מבריטאני (או ברֶטאן) – חצי אי בצפון-מערב צרפת, באוקיינוס האטלנטי. המסעדה שוכנת בבניין היסטורי משומר להפליא, ונכסיה המרשימים, ובהם פאנלים מלוטשים מעץ אותנטי ומשטחי זכוכית צבעוניים בני מאה שנה, שופצו באחרונה על ידי מעצב הרהיטים הנודע לואי מז'ורֶל, ועוצבו בסגנון מיוחד שמעניק תחושת שַיט על סיפון אוניה מלכותית. השירותים, המרוצפים פסיפס ומאובזרים בשידות עץ עתיקות, נחשבים אנדרטה פריזאית היסטורית. פסליה הייחודיים של האמנית מינה פיינגולד, המציגים את המסתורין של הפיתויים האנושיים, פזורים באלגנטיות בפינות המסעדה. תפריט המשקאות מתהדר בלא פחות מ-170 סוגי שמפניה, לצד תפריט עשיר של יינות ואלכוהול.

פיליפ דובואה, בעלי הגומארד, הוא אדם שמביט קדימה ושואף לחדש כל הזמן, תוך שמירה על הכבוד והגאווה של היסטוריית המקום, שהחלה בשנת 1872. כך תמצאו כאן ריצוף פסיפס בן יותר מ-140 שנה לצד חדר סיגרים מודרני, בן שמונה שנים, המושך אליו חובבי סיגר מכל העולם, ובהם אנשי עסקים ובעלי הון.

לאחר סיור מרשים בין חדרי הגומארד הגענו אל היעד ה"אמיתי" – חדר הסיגרים, שם פגשנו את אקסל, מנהל המקום האדיב. זהו חלל מהמם, שלא מאפשר למבקריו להישאר אדישים. כניסה מעומעמת, כ-50 כורסאות עור חום רך מסודרות בקפידה סביב שולחנות עץ נמוכים, בר אלכוהולי מרשים שהוצב במרכז החדר, פסנתר לבן עשוי עץ משומר, וילונות קטיפתיים רקומים בעבודת יד – כל אלה יוצרים חלל מזמין מאוד, נוח, אלגנטי ויוקרתי. כדי להיכנס לחדר הסיגרים אין צורך בדמי חברות, אבל הצתת סיגר והתפרקדות בכורסאות העור החמאתי מותנות בארוחת צהריים או ערב במסעדה, אחרת לא תורשו להיכנס. אין תאים פרטיים לאחסון, אך המקום מציע כעשרה סוגי סיגרים, רובם הוואנה, ומדי פעם מרעננים כאן את ההיצע במהדורות מוגבלות. בימים מיוחדים תוכלו לעשן כאן את הסיגר שלכם לצלילי מופע ג'ז.

פרובוקטיביות אוונגרדית

בתום שעתיים שהעלו פלאים את רף חוויית הסיגר עזבנו את הגומארד והמשכנו אל חדר הסיגרים החדש בעיר, שנפתח לפני שנתיים בלבד (בספטמבר 2011).

יעדנו זה שוכן במֶזון שאנז אליזה – מלון בוטיק יוקרתי, פרי תכנונו של מעצב האופנה הנודע מרטין מרג'יאֶלה. המלון (בבעלותה של מדאם ברנַדֶט שבלייה) ממוקם בסביבה אקסקלוסיבית, בלב משולש הזהב ברובע השמיני של פריז, מרחק צעדים ספורים מהשאנז אליזה. הכניסה אליו עוצרת נשימה ממש. לובי עצום בגודלו, מעוצב בלבן טהור ונקי נפרש בפנינו והגדיר מחדש מונחים כמו יוקרה וקלאסה.

מסעדת המלון, הנקראת לה טאבל דו וויט ( La Table du Huit – "שולחן השמינייה"), מאופיינת במטבח גורמה צרפתי, ותפריטה מתחדש מדי שלושה שבועות. בימים יפים של שמש אפשר לסעוד את ארוחת הערב על הטראסה הירוקה. הבר ממוקם מעל המסעדה המשקיפה על הגן, ומלבד מגוון מיני האלכוהול והשמפניה, המוגשים לצד מתאבנים חמים וקרים, אפשר ליהנות מקוקטיילים שנרקחים מדי יום בצירופים מקוריים, פרי דמיונו של שף המשקאות.

מסעדת לה טאבל דו וויט. משקיפה על הגן. צילום: טלי מחלבקטע מחדר הסיגרים בלה טאבל דו וויט. כורסאות עור, צבעים כהים, תאורה עמומה

חדר הסיגרים, בניהולו של פייאֶרן שאבֶּנה, פותח צוהר לעולם חדש של נינוחות ואינטימיות. הוא מאובזר ברהיטים מודרניים כהים במיוחד וכ-30 כורסאות רחבות ונוחות, עשויות עור משובח, כהה גם הוא. זהו מקום שמספר סיפור שעלילתו מתרחשת בין רהיטי עץ שרוף בעבודת יד, קירות כהים, נקיים וריקים ותאורה מינימליסטית במיוחד, העוטפים חלל כהה, סקסי וחשוך (יש שיאמרו, חשוך מדי), שעומד בניגוד מוחלט ללובן הבוהק המאפיין את המלון. והניגודיות הזאת יוצרת קוטביות פרובוקטיבית אוונגרדית, אך עם זאת קלאסית, אלגנטית ומרגיעה. מוטיבים קונטרסטיים ששולבו בגאוניות עיצובית כדי ליצור מקום שיגרום למבקריו – ובהם אנשי עסקים, אלפיונאים וגם לא מעט מפורסמים שאנשי הצוות מנועים מלנקוב בשמם – לרצות לחזור אליו שוב ושוב.

בכניסה לחדר הסיגרים ניצב ארון אלכוהול ובו מבחר משובח של וויסקי, קוניאק ומשקאות נוספים, כולם זמינים למעשנים. הלקוחות הקבועים מוזמנים להשאיר בתאים פרטיים את בקבוקי הוויסקי והקוניאק שהביאו עמם, עד לביקור הבא. את הסיגרים אפשר לרכוש במקום או להביאם מהבית. במגוון המוצע במקום תמצאו: קוהיבה סיגלו 1 וסיגלו 6, מונטה כריסטו מס' 2 ואופֶּן איגל, רומאו וג'ולייטה צ'רצ'יל, פרטאגס D4. בנוסף על כך, יש מדי פעם מהדורות מוגבלות להעשרת ההיצע, ואחת לחודשיים מתקיימים מפגשי טעימות של משקאות וסיגרים מאוספים שונים, בשיתוף עם מועדון הסיגרים "Pour Une Poignée de Cigares". לוקֶר פרטי הוא לא משהו שנהוג במקום, אבל ההנהלה, שנוטה לרצות את לקוחותיה, תיענה בחיוב אם תהיה בקשה כזאת.

אקסל, מנהל חדר הסיגרים בגומארד, עם הכותבת, בתמונה למזכרת. צילום: מור מחלבפינה בחדר הסיגרים של גומארד, במבט מהבר. מקום מהמם

החדר עמוס בעיקר בחורף, אז גם האח בוערת, ואילו בחודשים יוני-אוגוסט יש בממוצע לקוח אחד ביום. אין צורך בחברות, החדר עומד לרשות אורחי המלון ואורחי המסעדה ללא תשלום. מי שאינו אורח המלון ישלם 25 אירו עבור כניסה ומשקה ראשון (גם אם הזמנתם רק מים או קפה). חדר העישון שייך למלון, ולפיכך הוא פתוח גם כשהמסעדה סגורה.

אין ספק, לה טאבל דו וויט הוא גן עדן לאניני טעם, חובבי היוקרה, מעשני ההוואנה, רובם מקומיים שמגיעים באופן קבוע ובדיסקרטיות ההולמת את מפלט השלווה הנצחי הזה. יחד עם זאת, חוקי המקום עשויים לעורר הרמת גבה: לא ניתן להזמין מקום מראש; כניסת צוות לחדר העישון אסורה על פי חוק, ולכן אין בו שירות; חל איסור על הכנסת מזון מכל סוג שהוא; מעשני סיגריות אינם מורשים להיכנס לחדר הסיגרים.

מסעדת לה טאבל דו וויט. משקיפה על הגן. צילום: טלי מחלבססיל וטלי מחלב

כשהגיעה שעת חצות עזבנו את חדר הסיגרים לטובת עישון סיגר אינטימי במיוחד, במרפסת ביתה של ססיל, הצופה אל האייפל מהקומה השביעית ברובע ה- 16. על כוס יין בורדו וגבינות צרפתיות התרשמנו מתמונות מסע הסיגרים של ססיל וחבריה לקובה, עישָנו ראמון אלונס דאבל קורונה לצלילי זמר הג'ז הצרפתי חוזה ג'יימס, קינחנו בחליטת תה בארומת סיגר והבטחנו שנשוב וניפגש בפריז ממש בקרוב.

 

חנות הסיגרים לֶה לוטוס:
4, rue l'Arcade – 75008 Paris
טל': 36 35 65 42 1(0) 33+

גומארד
מסעדה עם חדר סיגרים
שעות פתיחה: 11:30-00:30
חנייה ושירותי וַאלֶה
כתובת: 9, rue Duphot – 75001 Paris
הזמנת מקום מראש בטל': 07 36 60 42 1(0) 33+
אתר: www.goumard.com

La Table du Huit
מסעדה עם חדר סיגרים
שעות פתיחה: ארוחת בוקר 7:00-10:00, ארוחת צהריים 12:00-15:00, ארוחת טאפאס ומתאבנים 15:00-19:00, ארוחת ערב 19:00-22:00, בר 11:00-2:00. בראנץ' בכל יום ראשון 12:00-15:00
חניון פרטי ושירותי וַאלה
כתובת: 8 Rue Jean Goujon – 75008 Paris
טלפון: 95 64 74 40 1(0) 33+
אתר: www.latableduhuit.fr