יוקרה עניין של מסורת

מאה וחמישים שנה הם בעסקי הכתיבה, ובתשעים האחרונות הם מייצרים עטים. על מפעל אורורה בטורינו של משפחת ורונה, הדרך בה מייצרים עטים נובעים ואיך מעצבים אותם. העיצוב, כדאי לציין בעניינו של גיליוננו, הוא עניין חשוב מאוד לעניין העטים של אורורה

מאת: יואל פלרמן צילום: יואל פלרמן 05/09/11

סיירתי במפעל עטים באיטליה, אבל תחושת דז'ה-וו עזה הגיעה ממפעל היכטות הבריטי פרינסס (סיגאר 61). למרות שפערי הגודל באולמות הייצור ובדבר עצמו הרי עצומים, יש הרבה מאוד מהמשותף בדרך בה מייצרים את שני הדברים הכל-כך שונים האלה. הייצור, גם כאן וגם שם, מבוסס על טכנולוגיה פשוטה, מכשור בסיסי, תהליכים איטיים. זהו Low Tech המייצר דברי איכות יקרים ונחשקים בזכות שילוב של חומרים, עבודה איטית ומדודה על כל מרכיב ועיצוב.

ולא רק הדרך קרובה. אפילו המהות. היסוד הוא משהו שימושי - שייט וכתיבה - אבל מעליו נבנה בניין מורכב מאוד שמיועד להציע משהו אחר: ייחוד, עיצוב, אומנות והמון הקפדה על פרטים-לא-שימושיים. ואותם מרכיבים הם אלו היוצרים מוצרי עילית.

מפעל אורורה (Aurora, זוהר הקוטב) בטורינו מייצר עטים נובעים מאז 1919. אז, אנשים כתבו בעטים כאלו מעשה יום-יום. בשנות החמישים והשישים חויב כל ילד באיטליה לכתוב בעט נובע בבית הספר. והיום, יודע כל אחד, זה לא מה שהיה פעם.

המקום בו רוקעים עטים

ממש מעבר לכניסה הצפונית של טורינו שוכן אזור תעשייה מוזנח למראה. חלק מרחובותיו הוותיקים אינם מסומנים במפות אחדות ולא ידועים גם למי שעובר בסביבה. אחדים מהמבנים שיצרו את תפארת התעשייה של צפון איטליה שוממים ומפויחים. המפעל של אורורה מסמל את מה שהיה יכול להיות אזור תעשייה המשלב ישן וחדש: חצר גדולה עם עצים, אולמות ייצור עם חלונות גדולים, בניין מרכזי ישן אך נכבד בהופעתו.

למתחם הזה נכנסה אורורה ב-1946, שלוש שנים לאחר שהפצצות בעלות הברית הרסו את זה המקורי מ-1919. בבניין המרכזי הריהוט כהה, עשוי עץ כבד למראה, והחדר בו אני מתארח ומראיין את צ'זארו ורונה (ראו תיבה) הוא מהסוג עליו אומרים ש"הזמן עמד בו מלכת". חוץ מהמחשב ההכרחי.

אנחנו יורדים לסיור במפעל, ומתחילים במחלקת העיצוב. התהליך נעשה גם באמצעות תוכנת CAD, אבל אין דבר שיחליף, בינתיים לפחות, את הצורך בבניית דגם ושיפורו. כן תמצאו כאן לוח שרטוט ענק אבל לא תראו מכשירי לייזר נשלטי מחשב-על. המכונות במחלקת הפיתוח פשוטות למדי: מחרטות, כרסומות, מקדחות, מלחציים, גלגלי הברשה ועוד.

האתגר בתכנון עטים מעוצבים בפרט ובשלל הדגמים בכלל הוא ביצירת עט שנראה מקורי וייחודי אבל נוח לשימוש. התאמה ליד באחיזה נכונה ושיווי המשקל של העט הם תנאים הכרחיים. אותו שיווי משקל נבחן בכתיבה ללא המכסה וגם כאשר הוא על העט.

התכנון הוא מרכיב אחד וחייב לקחת בחשבון את החומרים מהם העט עשוי ומרכיבי עיצוב ייחודיים שלו. מעבר לכך, מושם דגש רב על העיצוב עצמו, וכל העטים המיוחדים הם למעשה הצהרה בעיצוב. במקרים מסוימים מתכננים משהו ייחודי, ודוגמא עליה גאים מאוד באורורה היא ההדק בעל הציר הנוסף הקיים רק בדגם ליאנורדו. ההדק מייצג את מבנה הכנף שתכנן דה-וינצ'י, ומשתלב עם החריטה שהיא עבודת פנטוגרף של דברי ההסבר המקוריים לתרשים.

כיוון אחר הוא בשימוש בגווני שרף שונים לייצוג דגמים בסדרות. כך, למשל, בסדרת היבשות, זוכה כל אחת לצבעים המייצגים אותה –אפריקה בגווני חום ושחור - ממש כמו בסדרת עונות השנה, שם לדגם האביב צבע ירוק בוהק. השימוש בשרף בעלי סיגי צבע שונים בגודלם ובכיוונם יוצר למעשה עט יחיד במינו בכל פעם.

על דגמים כאלו יוצרים גם גרסאות מוגבלות יותר, ומה שמפריד ביניהם הם חומרים ובעיקר אלמנטים של עיצוב כמו טבעת חרוטה בתחתית המכסה או חריטה מקורית על הציפורן. באורורה גאים במיוחד בעובדה שהם מייצרים את ציפורני הזהב של העטים שלהם: "לא כולם בעולם מייצרים ציפורנים, אנחנו היחידים באיטליה שעושים את זה". זה תהליך הנמשך שבעה שלבים, פשוט וכולל פעולות כמו סוגי חיתוך שונים, ריכוך והקשחה, עיגול המתכת, ריקועים, הטבלת הקצה ועוד. הקונץ הוא בדיוק גבוה מאוד המושג באותם אמצעים בסיסיים ובקרת איכות ידנית לאחר מכן.

אותו אלמנט של שילוב עבודה ידנית בעזרת מכונה פשוטה מאפיין את כל קו הייצור של אורורה. רוב העובדים הן נשים. קצב העבודה אינו קדחתני וכבר אלו שליד המכונה בודקות את איכות הפריטים שיוצאות תחת ידה. זה כמובן אינו מחליף את בקרת האיכות הפרטנית, לה זוכה כל עט מהסדרות הגבוהות. אותה ביקורת כוללת גם "ניסוי-דרך" בכתיבה.

הציפורן, נאה ככל שתהיה, חייבת לאפשר כתיבה שוטפת גם עם שינויי כיוון. מי שבוחן יוצר רצף של מספר D גדולה בכתיב לטיני. בחינה זאת, היא חלק מהמבחן הכולל לכל עט איכותי, העובר בדיקה ויזואלית ופונקציונלית כגון בדיקת ההדק וההתאמה של ראש העט לגופו, כולל הנעילה.

כמה דברים שעושים מפעל עטים

דגמים. אורורה מייצרת עטים נובעים אך גם עפרונות מכניים, עטים כדוריים ועטי רולר בעיצוב זהה. החברה מציעה שמונה סדרות בהיקפי ייצור שונים, עשרים ושישה דגמים ומאות גרסאות. החומרים הם זהב מלא, פלטינה, שרף ופלדה. חומרי הציפוי הם יהלומים - "אנחנו היחידים המציעים מעל 30 קאראט" - לקה סינית, זהב (צהוב, לבן או אדום), כסף, גומי או כרום. הגימור יכול להיות חלק, חרוט, שקוף, מקווקו או כל גרסה המשלבת ביניהם.

עיצוב. העיצוב, בדגש כבד עליו, הוא העיקר בתעשיית העטים היום, ובאורורה הולכים עם זה הכי רחוק שאפשר. אותן סדרות מעוצבות – לפי נושאים כמו יבשות או עונות, על-שם מעצבים או אירועים – מוצעות בכמויות מוגבלות, הנעות בין מספר תריסרים ועד אלפי עטים, כולם ממוספרים.

ציפורנים. באורורה מייצרים כאמור את הציפורנים וההיצע בהתאם. בסדרות היקרות, מוצע מגוון של ארבעה עוביים לציפורן, ועוד שלושה המיועדים לקליגרפיה. ארבעה סוגי ציפורן מיועדים מלכתחילה למי שכותב ביד ימין או ביד שמאל.

מיתוג ושיווק. אתגרי השיווק בכלל ובמוצרים כמו עטים בפרט, הנמצאים על הגבול שבין השימושי ובין התכשיט, מחייבים פעילות בלתי-פוסקת. דרך אחת היא כמובן יצירה בלתי-פוסקת של סדרות ודגמים, שימוש בחומרים שונים ואותו דגש על עיצוב. בנוסף, יצירת סדרות מגובלות במספר הפריטים מייעד את העטים לאספנים למיניהם. אלה, מעבר לכוח הקנייה שלהם, מהווים במקרים רבים מובילי דעת-קהל. אבל זה לא מספיק. לאורורה מספר בוטיקים במקומות אקסלוסיביים ברחבי העולם, ושם היא מציעה לא רק עטים אלא גם מוצרים נוספים הנושאים את שם המותג שלה. אורורה מטביעה את שמה על מוצרי עור אקסקלוסיביים וגם על שעונים, אחד מהם מכני.

זאת ואף זאת. מעבר למקום המשמעותי לו זוכה העיצוב בכל דגמי החברה, ייצרה אורורה עטים שהיוו הצהרה בתחום. העט Thesi שעוצב על-ידי מרקו זאנוסו בשנות השבעים מוצג ב-MOMA, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו-יורק * וגם בעטים כדוריים: הסדרה Permanento היא הצהרת עיצוב בתחום זה * לעטי אורורה מיכל דיו רזרבי, כמו במכונית, הרשום כפטנט * כמובן, לאורורה יש חולצות T, תיקי קניות עם לוגו * לעטי אורורה, מסתבר ,יש אוהדים של ממש ואלה הקימו עיתון בגרמניה מועדון המוציא עיתון מודפס * אורורה הוא גם שמו של אזור היסטורי בתוך טורינו, הכולל שלושה רבעים * האתגר העולמי הוא בהתגברות על המשבר הכלכלי, יצירת שווקים חדשים כאשר הסיני, כמובן, נחשב מאוד, ואכן, 40% מהיצוא מופנים אליה ולעוד מדינות במזרח אסיה. עוד 40% מופנים לאירופה ו-20% לאמריקה, בעיקר ארה"ב.