חוץ צבעים במדבר

הודו ממגנטת מיליוני זרים הנמשכים לעוצמתה הרוחנית והגיאוגרפית. מבין שפע האפשרויות, ביקור מלכותי בחבל רג'סטאן יעניק את ריגושיה הקסומים של הודו, ברמת פינוק המתאימה למי שכבר עבר את שלב התרמילאות

מאת: רמי גלבוע צילום: דורית פלד 12/06/11

הודו היא תת-יבשת ענקית, שאפשר למצוא בה הכל: טבע שגיא וטהור, מפלצות אורבניות מגודלות פרא, קדושה ורוחניות בצד מאבק הישרדות בלתי פוסק. יש מבקרים הנשבעים שלא לחזור אל הודו לעולם ויש גם תינוקות שנשבו, החוזרים אליה שוב ושוב. את הודו גיליתי לפני כשלושים שנה ומאז ביקרתי בה כתרמילאי צעיר, בטיולי ג'יפים, ובמסעות אישיים עם אשת חיקי הנצחית. מי שמחפש חוויות גדולות יימצא את עוצמתה הרוחנית של הודו נושבת על גדות הגנגס ב-וורנאסי, נופחת בדגלי תפילה שבפסגות ההימלאיה או מצטופפת בשכונות העוני של מומבאי או כלכתה. אבל מי שמחפש הודו נינוחה וידידותית יותר, מי שרוצה לטעום בעדינות ולא לנגוס מייד באנטרקוט המדמם, טוב יעשה אם ייצא לטיול בחבל רג'סטאן, כ-350 קילומטרים דרומית-מערבית לדלהי.

רכבת בוקר לג'ייפור

אל עריה הגדולות של רג'סטאן אפשר לטוס הישר מנמל התעופה הבינלאומי, אבל אני סבור כי טוב יותר לעשות את הדרך ברכבת. מושב שמור במחלקה ראשונה יעניק לכם חוויה בת כמה שעות, שתחבר אתכם אל הודו בנינוחות הדרגתית – יציאה מהירה מהטירוף האורבאני של דלהי, אל מרחבי מדבר 'תאר' הצהוב. קרון הרכבת יבודד אתכם מהסביבה שבחוץ אבל יקרב אתכם אל המוני האנשים המטיילים וחיים לאורך המסילה, מוכרי תה המסתערים על הרכבת בכל תחנה, דוכני רחוב ובארות מים, שדות מוריקים.

אפשר להתחיל את הטיול ב-פושקאר, מהקדושות שבערי רג'סטאן. רחובותיה הסואנים שוקקים סוחרים וקבצנים, פרות קדושות, כלבים ממורטטים וקופים עליזים. פושקאר מעניקה ערבוביה מדהימה של מסעדות רחוב ודוכני סדקית, מוכרי טקסטיל ונהגי ריקשות, בתוספת של זוּלות-תרמילאים נעימות ומזמינות. האגם במרכז העיר נוצר, כך מספרת האגדה, על ידי האל ברהמה שהשליך מידו פרח לוטוס שהפך לאגם הקדוש. מסביב לאגם בנויים מקדשים רבים ו'גתות', גרמי מדרגות המשמשים לתפילת המאמינים.

בעיר שפע בתי מלון, חלקם אלגנטיים, מבנים מודרניים או ארמונות מהראג'ה שעברו שיפוץ מפואר. קחו בחשבון שגם במלון 5-כוכבים, יש מצב שלא תמצאו בחדר מים חמים; אז יביא לכם נער הקבלהHot Bucket, ותתוודעו לשיטת המקלחת המקומית.

בשעת בוקר מוקדמת מתחילה פושקאר להתעורר; תחילה קריאות המואזין, לאחריהן צלצול פעמונים וסלסולי תפילות של המשכימים לעבודת הבורא. על גדות האגם עורכים בודהיסטים את טכסי ה"פוּגָ'ה" המסורתיים – גברים ונשים טובלים במים הצוננים, מתפללים לאל ומשיטים את מנחותיהם על האגם. הטכסים צבעוניים ומרתקים, מעניקים הצצה חטופה לעולמה הרוחני של הודו. גם לכם יציעו לערוך פוג'ה ממוסחרת-משהו, בעזרת נזיר ברהמיני שישמח להעניק לכם נקודות זכות לעולם הבא, בתמורה לחופן רופיות. לא יעזור? לא יזיק!

חבל רג'סטאן הוא מדבר שטוח וצחיח ברובו, לא תמצאו בו נופים גיאוגרפיים עוצרי נשימה. הכבישים מתפתלים בין דיונות צהובות ושדות מוריקים, כפרים קטנים ומצודות ענק עתיקות. לאורך הדרכים ובסמטאות הצרות מרצדות דמויותיהן של נשות רג'סטאן המופלאות; בתוך הצהוב המדברי מרחפות צלליות נשיות, הלובשות בגדים צבעוניים להפליא – תלבושות סארי העשויות משי שקוף למחצה, חולצות בטן חושפניות, רעלות צבעוניות ואצעדות כסף וזהב. הנשים הרג'אסטניות אינן מסתפקות ב'לדפוק הופעה', אלו הן פועלות הייצור של תת-היבשת הגדולה: סוללות כבישים, חופרות תעלות, יוצקות לבנים, ובעיקר – שואבות מים. בכל אשר תפנה תראה נשים ההולכות בצידי הדרך, על ראשן ערימת ענפים להסקה, או כדי מים מנחושת וחרס. את המים הן מובילות לבקתותיהן ממאגרי מים פתוחים, או בארות מהן נשאבים המים בעזרת זוג שוורים חסונים. הזמן קפא לפני מאות שנים!

בעיר הגדולה יפנו אלייך באנגלית או בעברית, אבל עם הכפריים לא תוכל להחליף מילה – אלא אם אתה מלווה על-ידי מדריך מקומי. המפגש עם כפריים הנראים חייכנים ומאושרים למרות שגרת חייהם הקשה, אינו יכול שלא להוביל אותנו לחשוב על מהות חיינו, תיירים מערביים הנמלטים מסיר הלחץ המודרני. מהי מהות האושר? מהי משמעות החיים? האם שיטת הכָתות ההודית (ה'קאסטות') היא מכשול לחירותו של האדם, או המפתח לשלוות החיים? למה לנו את כל זה?

פסטיבל בלתי פוסק

הודו היא מדינה של פסטיבלים; פסטיבלי פילים ושווקי גמלים, מפגשי תפילה המוניים, תהלוכות דתיות, בכל יום מתרחשים דברים מסעירים. נסו לתאם את מועד טיולכם עם הפסטיבלים הגדולים, אבל דעו גם שהודו היא פסטיבל אחד ענקי. הכבישים סואנים ומבורדקים במידה העולה על כל דמיון, משאיות מקושטות ומפויחות, עגלות גמלים ותוק-תוקים הופכים את רצועות האספלט המרוסקות לסצנה אנרכיסטית לחלוטין. מדי פעם מופרע הכאוס התחבורתי על ידי מוזיקה רועמת, הלמות תופים ותרועת חצוצרות; זה הזמן להיחלץ מהרכב, ולהשתלב במהומה המקומית – חתונה ססגונית, תהלוכה המעבירה את צלמי האלים למקדשם החדש, פוג'ה המונית או תפילה חרישית בצל מקדש צנוע. מאלפי נחשים צועדים בצידי הדרך, מפעלים לצביעת סארי, כבשן לקליית לבנים, משטחי ענק של פלפלוני צ'ילי המתייבשים בשמש... כל מפגש חגיגה, כל הפסקה תעניק לכם חוויות בלתי נשכחות!

דווקא את הפסטיבלים הגדולים, כדאי לחוות בערים הקטנות. הינדואיזם היא דת סובלנית, אבל המוני האנשים בערים הגדולות כבר שחוקים על ידי מאבק ההישרדות האורבני, האלכוהול והחשיפה לתרבות המערבית. מבלי דעת נקלענו לפסטיבל Happy Holi המתרחש במחצית השנייה של חודש מרץ; בעיר גדולה עלול הפסטיבל להיות חוויה אגרסיבית למדי עם אלפי הודים משולהבים, רוקדים בטירוף ומתיזים אחד על השני אבקות צבע רעילות... בעיר השדה ברג'סטאן היה הפסטיבל חוויה מקסימה וצבעונית, חיבור אותנטי ומרגש עם מקומיים פתוחים ומתחשבים.

ואיך לא נאמר מילה על המטבח ההודי? חוק ראשון, שותים רק מים מינרליים, מבקבוק חתום כהלכה. חוק שני – לא אוכלים בדוכני הרחוב המגישים מזון מטוגן; תאמינו לי, ניסיתי, וחזרתי עם צהבת... חוק שלישי – תאכלו במסעדות מקומיות. כל גסט-האוס מגיש מטעמים מדהימים ומגוונים, הכי טוב זה לתפוס שולחן באחת ממסעדות הגג: תבשילים וממולאים, בשרים וצמחוניים, תרד וטופו, אורז ובצק... החוויה הקולינרית מפוצצת טעמים וניחוחות, והטבחים כבר יודעים שהתיירים אינם אוהבים אוכל מתובל מדי. בהרבה מקרים נכנסתי אל המטבח, צופה בהשתאות בשף צעיר המלהטט בציוד מיושן וצפוף, קוצץ ירקות בסכין קהה. חוויה גדולה, ושלא תעיזו להזמין חומוס או שניצל ופירה!

איך לטייל?

את ביקורי הראשון ברג'סטאן עשיתי על גג אוטובוס עם תריסר הודים, להקת תרנגולות מקרקרות ושקי ירקות גדושים כל טוב; הביקורים הבאים היו מפנקים יותר – באחת הפעמים הגעתי בטיול ג'יפים מדליק של חברתXtrip הישראלית, בהדרכתו הבלתי נשכחת של שועל המסעות, אריק ברא"ז. טיול הג'יפים מאפשר חיבור מיוחד עם המדבר הצהוב, וביקור בבתי חווה נידחים ומרתקים. מאוחר יותר חזרתי לרג'סטאן בטיול עצמאי, עם מדריך מקומי שהסיע אותי ואת דורית ב'אמבסדור' קשישה. 'באבו' היה מדריך נפלא ונינוח, שהעניק לנו תחושה של סרט הודי מושלם. הביקור ברג'סטאן לא יהיה שלם, אגב, בלי ביקור באחד מבתי הקולנוע הענקיים המציגים את מבחר יצירות בוליווד, באולם קולנוע מפואר, קיטשי ומצחיק להפליא!

איך ומתי?

• תקופת השנה: אוקטובר – מרץ. מומלץ להקצות 21-12 ימים לטיול ברג'סטאן וסביבותיה (דלהי, אגרה).
• מאורגן או לא? אפשר לצאת לבד אבל לטיול ראשון, מומלץ להיעזר במומחים כמוXtrip המארגנים טיולים מאורגנים וחבילות לנוסע העצמאי; טיולי אקסטרים או פינוק בורגני, ב-www.xtrip.co.il
• יש לי יום יום חג: נסו לבקר בפסטיבל הפילים בג'אייפור ב-מרץ. יריד בקר וגמלים בפושקאר, נובמבר. יריד המדבר בג'אייסלאמר, פברואר. עפיפונים בג'אייפור, ינואר. 'חודש החתונות' פברואר-מרץ.
• קריאה: "איזון עדין" מאת רוהינטון מיסטרי. מבט מדהים, מזעזע, מלבב ומרתק למעמקי החברה ההודית.
• קולנוע: אל תוותרו על ביקור באחד מבתי הקולנוע המקרינים את מיטב בציר בוליווד;למשל, אולם Raj Mandir בג'אייפור
• מסאז' עמוק: לפתוחים בנשמתם ומכווצים בגופם נמליץ על מסאז' באודייפור, שיאצו משולב במתיחות ויישורי מפרקים, חוויה חזקה ואינטימית. ראז'וּ שארמה, 0294-2433469, bhartyraju@hotmail.com
• אטרקציות נוספות: טיולי גמלים, טיסות בכדור פורח, מחנות אוהלים מדבריים ומפנקים להפליא, פעילות רוחנית, סדנאות...
• לינה: לא מספיק לכם מלון 4-כוכבים ב-80 $ ליום? לכו על Jagat Singh Palace Hotel בפאתי פושקאר; זהו ארמון מהראג'ה מדהים עם סוויטות ענקיות וצוננות הצופות על דיונות המדבר. 1900 שקלים לחדר זוגי.