דרך רנו לגונה ובטר פלייס

14.02.2010

סדר א'. תשתית חשמלית לתנועה קיימת מאז השליש הראשון של המאה ה-19: מצברים מ-1800, מנוע חשמלי מ-1821 והצעה לרכב כזה ב-1828. מכוניות חשמליות ראו אור כבר בסוף המאה ה-19/תחילת ה-20. ב-1959 הציגה רנו דופין מחושמלת, Henney Kilowatt, אבל זה לא תפס. רכב מבוסס מצברים כבד, טווח הנסיעה קצר, הביצועים לא משהו ומשך ההטענה רב.

הצורך. שילוב של זיהום הפוגע באדם, בצומח ובאקלים, יחד עם הדלדלות עתודות הנפט, הצטרפות סין והודו לעולם צרכניות הרכב, עליות מחירים, גם מופרכות, ומשטרים בעייתיים בחלק מהיצרניות, מחייבים מציאת טכנולוגיה חלופית.

סדר ב'. מכונית חשמלית פולטת אפס זיהום, ואם מקור החשמל שלה ידידותי לסביבה, המצב טוב עוד יותר. למנוע עצמו יתרונות רבים: הוא שקט לחלוטין, מציע את שיא המומנט כבר באפס סל"ד, חלקיו מעטים, הוא אמין מאוד והאחזקה זולה. עם זאת – ולמרות מצברים מתקדמים כמו יון ליתיום – הבעיה נשארה: טווח נסיעה קצר וזמן הטענה ארוך.

הצעה עסקית. בטר פלייס מציעה חבילת שירות כוללת לפתרון הבעיות הנ"ל. החדשנות היא צרכנית/שיווקית, לא טכנולוגית: פרישת עשרות אלפי נקודות הטענה במגרשי חנייה של ציי רכב, חניונים ציבוריים ותחנות דלק. לטווח נסיעה גדול מ-160 ק"מ יוקמו עמדות החלפה מהירה בתחנות דלק.

פתרון. מערך זה נועד לשרת מכוניות חשמליות ולנטרל את בעיות השימוש. המכונית אותה הוא נועד לשרת, בשלב הראשון, היא המשפחתית החדשה של רנו, פלואנס. רנו, הפועלת בשת"פ הדוק עם בטר פלייס, הביאה למרכז המבקרים החדש של האחרונה מספר אקזמלפרים של הפלואנס ושל הלגונה, הגדולה יותר. נהגתי בלגונה.

שקט ועצמה. ההתנעה משאירה את המכונית דוממת לחלוטין. על רקע השקט הזה בולטת עוד יותר תכונת המנוע החשמלי: יכולת האצה מרשימה ביותר, בייחוד במהירויות ביניים. המסלול קצר מאוד ואינו כולל עומס הררי, אבל מפגש ראשון מדגים כי בכל הקשור להתנהלות, יש למכונית המחושמלת לא מעט להציע.

- יואל פלרמן