דרך תנאים של נוחות

אפיון דרישות הנוחות חשוב לא פחות מדרישות הביצועים. עבור אחדים הוא שווה יותר

מאת: ערן דובדבני צילום: יצרן 12/06/11

לאחר שהגדרנו לעצמנו את הטווחים, המטען והשדות אליהם אנו רוצים להגיע, למול גודל המטוס הרצוי (סיגאר 72), הגיעה העת לבחון כיצד אנו רוצים לבלות בעת הטיסה. בסופו של דבר, המטוס נרכש על מנת לשרת את בעליו בנוחות המרבית האפשרית בתקציב המוגדר, ועל כן חשוב לדעת מראש מה הכרחי, מה חשוב ומה רצוי.

למשל: אם בעלי המטוס מתכוונים להשתמש בו לטיסות לילה, על מנת להגיע בבוקר לפגישות, או לשוב למשרד, יש חשיבות שארגון פנים המטוס יאפשר מנוחה נכונה. מנוחה כזו יכולה להתממש באמצעות ספה, הנפתחת למיטה, או באמצעות שני זוגות מושבים צמודים, כאשר ביניהם ניתן לפרוס מזרן מיוחד, המאפשר שינה כבמיטה. סידור פנימי בכל אחת מצורות אלה מתאפשר כמעט בכל סוגי המטוסים, אך יש לקחת בחשבון שהצבת ספה במקום מושבים בודדים בהחלט פוגמת בנוחות (היחסית...) של היושבים עליה, בעת שאינה משמשת לשינה.

מידות טובות

גודל תא הנוסעים עומד ביחס ישר לגודל המטוס. הפרמטר העיקרי הוא גובה התא, והשאלה האם הוא מאפשר עמידה בו או לא. רוב המטוסים הקטנים אינם מאפשרים עמידה זקופה, וגובה התא מגיע, לכל היותר, ל-1.60 מ'. במטוסים הגדולים ביותר מגיע גובה התא במרכזו -1.91 מ'. יש הבדל, כמובן, ביכולת לשוטט במטוס בטיסה ארוכה לבין החובה לשבת עקב הגובה, אך בדרך כלל גם טווח המטוס וזמן הטיסה עומדים ביחס ישר לגודל התא.

תא הנוסעים, על אף שלא שירת צה"ל, מחולק בדרך כלל לשלושה חלקים עיקריים: החלק הקדמי, המשמש את הדיילת, ובו ממוקמת דלת הכניסה, תמיד בצד שמאל (שריד לימי שליטת הספנות, כאשר אוניה עגנה תמיד בצד שמאל לרציף; לכן צד זה נקרא במטוסים כבאניות, Port). בדרך כלל, בחלק הקדמי תהיה גם עמדת המטבחון, או הגאלי, שככל שהמטוס גדול יותר, יהיה גדול יותר. בגאלי נמצאים מספר מרכיבים הנמצאים בשליטת הדיילת: מערכת שליטה על מערכת הבידור, מכשירי המטבחון ובדרך כלל גם ארונית אחסון בגודל משתנה, בהתאם לגודל המטוס, תא שירותים לצוות ותיתכן גם עמדת מנוחה לטייס בטיסות ארוכות. עוד נשוב לגאלי ולמרכיביו.

החלק המרכזי בו יושבים הנוסעים, משתנה בהתאם לגודל המטוס. במטוסים הקטנים, סילונים-קלים-ביותר (VLJ), תא הנוסעים מהווה יחידה אחת, ובו בדרך כלל ארבעה מושבים נפרדים, עם שולחנות צד המתקפלים לדפנות. גם במטוסים אלה, המושבים הללו עדיין ברמה של מושבי מחלקת העסקים במטוסי נוסעים רגילים. במטוסים הקטנים והבינוניים, החלק המרכזי מחולק לשני מקטעים, כל אחד בדרך כלל מכיל ארבעה נוסעים. החלוקה עשויה להיות שמונה מושבים בודדים, בשתי רביעיות הערוכות בתצורת 'קלאב'- שניים מול שניים, או רביעייה אחת ב'קלאב' ורביעייה אחת בספה ומושב בודד – על פי העדפת הלקוח.

המטוסים הגדולים, החל מהסופר-בינוניים ועד לאולטרה-כבדים, כוללים בחלק המרכזי שלושה מקטעים: המקטע הקדמי, בן ארבעה מושבים בודדים הערוכים בתצורת 'קלאב'. בדרך כלל, המושב הימני-קדמי הוא המושב של בעלי המטוס, ובו ממוקמת גם ערכת שליטה על מערכת הבידור, התאורה והשמע.

המקטע השני כולל את שולחן העבודה, שני זוגות של מושבים צמודים, בתצורת 'קלאב', וביניהם שולחן ועידה או ארוחה, בעל יכולת הזקפה או הורדה חשמלית. ממול למושבים, בדופן ימין בשל מיקום פתח החירום, ממוקם מעין מזנון, המכונה 'קְרֶדֶנְצָה'.לקרדנצה מספר תפקידים: חלקה העליון עשוי לאפשר ישיבה בעת פגישת עבודה, אף כי מושבים אלה אינם מאושרים לאכלוס בעת המראה ונחיתה. במגרותיה בדרך כלל מאוחסנים משקאות בפחיות, דיסקים למערכת הבידור וכן מכשירי הפקס והמדפסת. בחלקה התחתון מאוחסנת סירת הצלה. גובה הקרדנצה הוא כזה שאסור לו להפריע לגישה לפתח החירום, הממוקם מעל כנף ימין.

המקטע השלישי בחלק הנוסעים הוא בדרך כלל מקטע המנוחה והעבודה האישית, ובו ממוקמת הספה ומולה מושב בודד עם שולחן עבודה.

החלק השלישי של תא הנוסעים עשוי לכלול שלושה רכיבים, בהתאם לגודל המטוס: במטוסים הקטנים, יהיה שם רק תא שירותים לעניינים קטנים, שכן הוא מופרד מתא הנוסעים בוילון בלבד. עם עלייתנו בגודל המטוס, תא השירותים הופך להיות גדול יותר, בעל דלת קשיחה וכולל גם כיור ומראה גדולה. בנוסף, עשוי להימצא בחלק זה ארון תליה ותא מטען מדוחס בעל גישה מתא הנוסעים. אין זה דבר של מה בכך, כי ברוב המטוסים הקטנים והבינוניים, תא המטען הוא חיצוני, ולא תיתכן אליו גישה במהלך הטיסה.

בדרך כלל

בתא הנוסעים בדרך כלל תהיינה שתי מחיצות קשיחות, בעלי אפשרות פתיחה וסגירה: הקדמית, המפרידה בין החלק הקדמי לתא הנוסעים, כך שהצוות (הטייסים והדיילת), אינם מפריעים לנוסעים אלא נקראים לפי הצורך. מנגד מאפשרת לצוות מעט פרטיות בזמנים בהם השירות אינו נדרש. האחורית, מפרידה בין המקטע המרכזי לאחורי, ומאפשרת למי שיושב במקטע האחורי פרטיות ושקט, אם לצרכי שינה על הספה או אם לצרכי עבודה בעמדת העבודה האישית. כאשר המטוס גדול דיו כדי לאכלס שני תאי שירותים, הקדמי מיועד לצוות. בדומה לכך, גם מיקום הגאלי: יש מטוסים, בעיקר מתוצרת גאלפסטרים, בהם ממוקם הגאלי מאחור. מיקום כזה מאפשר, מחד גיסא, הצבת כסא מנוחה לצוות מלפנים, אך מאידך גיסא, מחייב את הדיילת לחצות את המקטע השלישי גם בעת מנוחת הנוסע, ברצותה לגשת קדימה. למיקום הגאלי יש שיקולים רבים, ולא פעם מטוס נפסל לרכישה עקב מיקומו.

אזור הגאלי הקדמי הוא רב-חשיבות במטוס מנהלים: שם מרוכזת השליטה על אביזרי הנוחות. על אף מידותיו הצנועות, המטבחון כולל מספר מכשירים המשפרים את חוויית הטיסה – החל במכונות קפה, הן אספרסו והן פרקולטור, עבור בתנור מחמם ובמיקרוגל, וכלה במגירות מקוררות. ראוי לזכור, עם זה, שהמטבחון במטוס הוא מטבח מחמם ולא מבשל. אין במטוס שף שיעמיד ארוחת מלכים מבושלת בו-ברגע, למעט במטוסים המבוססים על מטוסי נוסעים גדולים. המזון לטיסה צריך להגיע מחברת קייטרינג או ממסעדה, לבחירת בעלי המטוס, ויש לחממו טרם ההגשה. הכלים, עם זה, עשויים להיות מכל סוג ומין. אחסונם הוא במגירות ובתושבות מרופדות, בעלות אפשרות נעילה לשם עמידות בזעזועי ההמראה, הנחיתה וחתחותים באוויר, וכך ניתן למצוא גם כוסות יין מבדולח, צלחות חרסינה מכל סוג ומין, וסכו"ם תואם. ברוב המטוסים לא נמצא מקרר, אלא מגירת קירור, המצליחה לשמור על קרח במצבו המוצק לאורך הטיסה.

כמקובל בעולם התעופה, כל אביזר המתויג בתג 'שמיש לטיסה', עולה פי עשרה ממחיר מקבילו 'היבשתי'. הסיבה לכך היא הצורך בבטיחות המוחלטת והצורך לתפקד בתנאי לחץ נמוך יותר מאשר על פני הקרקע, אך גם בגלל שפשוט אפשר לדרוש את המחיר, כי אין ברירה... מכונת האספרסו, למשל, עשויה לעלות אלפי דולרים, גם כאשר היא מכינה את הקפה מקפסולות מוכנות, ולא טוחנת את פולי הקפה במקום.

זהו בידור

החלק היקר והעיקרי בגאלי הוא מערכת השמע, הבידור, התצוגה, הטלפון הלוויני והאינטרנט המוטס. אלה המערכות המאפשרות, מחד גיסא, קישוריות קבועה למתרחש על פני האדמה, 10 עד 15 ק"מ מתחת, ומאידך גיסא מאפשרת להעביר את זמן הטיסה בנעימים.

מערכת הבידור בטיסה מתחלקת למספר אפשרויות, הכל בהתאם ליכולת הכספית. יש מערכות הכוללות נגני DVD לסרטים, יש כאלה שבהן עדיין ניתן למצוא מכשירי וידאו(...), בעיקר בשל עלות ההחלפה הגבוהה (עיין ערך 'אביזרי תעופה' לעיל), כאשר מערכת השמע המחוברת אליהן מאפשרת שמיעה ברמקולים הפזורים בתא הנוסעים, או באמצעות התחברות עם אזניות ניידות לשקעים הנמצאים ליד כל מושב. ברוב המטוסים, מהגודל הבינוני ומעלה, ניתן למצוא שני מסכים על זרוע מסתובבת, האחד בעמדת הנוסע הראשי (קדמי-ימני, זוכרים?), והשני בעמדת שולחן הישיבות, מול הקרדנצה. כמובן, ניתן לעלות למטוס עם מכשירי DVD ניידים, כך שכל נוסע יוכל ליהנות מהמתאים לו.

בנוסף לסרטים, ניתן להקרין בתא הנוסעים את נתוני הטיסה, באמצעות מערכת Airshow – מערכת המחוברת ישירות למחשבי הטיסה, ובהם מוצג מיקום המטוס בכל רגע, זמן ההגעה הצפוי ועוד נתונים היכולים להגיע ממחשב הטיסה. הדבר דומה לתצוגות הנמצאות במטוסי הנוסעים, אך באיכות גבוהה יותר וניתן לשלב נתונים רבים יותר. המסך הראשי ל-Airshow, היכול לשמש גם לסרטים, מותקן בדרך כלל על המחיצה המפרידה בין החלק הקדמי לחלק המרכזי של תא הנוסעים, מול מושב הנוסע הראשי.

במושב זה מותקנת גם מערכת הטלפון הלוויני, אם נבחרה אופציה זו. הטלפון הלוויני, על אף איכותו הנוכחית הנמוכה מאיכות טלפון סלולרי, מאפשר לשמור על קשר בזמן הטיסה, קשר שלעיתים עשוי להיות חיוני, אם לצרכי עסקים ואם לצרכי קבלת מידע טיסתי לתא הטייס. הטלפון הלוויני מחייב התקנת אנטנה נוספת, שבדרך כלל מותקנת בחלק הרחוק ביותר מאנטנות הניווט והקשר של המטוס, קרי, בראש הזנב. הקשר הלוויני מאפשר גם קבלת פקסים ושליחתם, התחברות לאינטרנט וגלישה, ובחלק מהמטוסים גם בפס רחב.

לריכוך האווירה בתא הנוסעים, מערכת התאורה ההיקפית בו נשלטת – עוצמתה, גווניה, מיקום התאורה (למעלה, בדפנות או ברצפה) – הכל מתוכנן לאפשר חוויית טיסה אולטימטיבית, גם כאשר בסופו של דבר מדובר באמצעי תחבורה, בתכליתו להביאנו למחוז חפצנו.