בית קווים לאופיו של הבידור הביתי

המכשור לא צריך את העצוב כדי לתפקד. מקומו הדומיננטי בחד המגורים וחלקו החשוב בחיים כמעט ומחייבים זאת. על עיצוב האלקטרוניקה הבידורית

מאת: טל שביט צילום: שביט/פלרמן 11/05/11

המונח "תרבות פנאי" הוא גמיש, נזיל, מתעדכן ומתחדש. עד לא מכבר הוא קושר בלעדית לפעילות מחוץ לבית. טיולים ברכבי שטח, אמיתיים או מדומים (ולא במקרה הם זכו לכינוי העברי "רכבי פנאי"), רכיבה על אופניים, סקייטבורד, סנובורד, אופנועי ים או טרקטורונים – בעצם כל מה שאפשר לשנע על, בתוך או מאחורי אותם רכבי-פנאי – היו מסממני השפע והשימוש בפנאי בחברה שלנו.

אבל בשנים האחרונות זכתה פעילות הפנאי שלנו לפן נוסף, יותר פסיבי ויותר בידורי-ביתי. הטכנולוגיה, כמובן, העניקה את הדחיפה שלה – האינטרנט המהיר, iPod ותעשיה המוזיקה שהשתנתה בעקבותיו, מולטימדיה על שלל פניה המורכבים, המצעד האינסופי של גאדג'טס רבי עוצמה ויכולת, והנה אנו בביתנו, מוקפים במערכות ופטנטים ופיצ'יפקעס שכל תכליתם הוא להעביר לנו את הזמן בנעימים. ורצוי בתלת-ממד. מה הפלא ש"אוואטאר" הצליח כל כך?

או אולי זה היה בדיוק להיפך? אולי היה זה הרצון העז שלנו למצוא עוד ועוד גירויים, עוד ועוד הנאות פשוטות-שהפכו-מסובכות, שדחף את הטכנולוגיה? אולי אנחנו הם אלה שגרמו ליצירת משחקי מחשב יותר ויותר מורכבים, לפיתוח המחשבים שיוכלו לעמוד בדרישות הגרפיות הכבדות, אולי אנחנו אחראים לכך שילדינו משחקים זה עם זה דרך מסך הפלייסטיישן בדור האחרון של FIFA במקום לספוג מכות יבשות וחבורות עם שאר ילדי השכונה בכדורגל אמיתי?

בין אם התרנגולת באה לפני הביצה ובין אם להיפך, העובדה היא שכולנו כיום צמאים לגרויים,  ודורשים מהגירויים הללו להיות יותר ויותר עוצמתיים, מיוחדים, מרגשים, וכן, גם מרשימים ומבטאי סטטוס – ואולי יותר מכל, מעוצבים. והבתים שלנו מבטאים זאת.

העיצוב של סביבת המכשור

"אדריכלות פנאי" הוא ביטוי הולם להפליא שנועד לתאר את שילובן של מערכות בידוריות בבית המודרני יחד עם מערכות נוספות – תאורה, תקשורת, חשמל חכם ומחשוב. הביטוי המדובר נטבע על-ידי טופ-אודיו – שמעבר להיותה יבואנית של של מותגים נחשבים ואחת הגדולות בתחום, יכולה לההתדר בזכות ראשונים בתחום זה בישראל. ראשונה, אבל לא יחידה בתחום  בו פועלות כיום עשרות חברות.

"היום מילת המפתח היא אינטגרציה", מסביר רועי דורון, מנכ"ל "סמארטק", אחת מאותן חברות יותר-קטנות שאולי ההגדרה הנכונה עבורן היא "חברות בוטיק". אינטגרציה, פירושו לקשר בין מסך הטלוויזיה, מערכת השמע, מקורות התוכן – כבלים, צלחת לווין, המחשבים הביתיים – דרך מערכת בקרה מרכזית, והטמעתה בבית. מדובר בתהליך שמתחיל בשלבים המוקדמים ביותר של תכנון בניית הבית או תהליך השיפוץ.

הדגמה של מערכת כזו היא חוויה פוקחת-עיניים ומשכנעת גם יחד, בוודאי למי שגדל על מערכות סטריאו עם מגבר וזוג רמקולים, ומקלט טלביזיה "29. פקודה או שתיים בשלט מרכזי דרך צג מגע גרפי צבעוני מפעילה רצף-מאקרו של פקודות. התאורה מתעמעמת סביב החדר לפי אופי הצפיה שהוגדר, התריסים מוגפים בשיעור הנדרש, מערכת הקולנוע הביתי מופעלת לפי המקור שנבחר עם הגדרות שמע משלה, מסך הצפיה הענק מופעל (ואם תרצו גם יתפקד כמסך מחשב לכל דבר), והסאונד – שפועל לפי פרמטרים שנקבעו כמובן מראש לפי הגדרות סוג הצפייה – יגיע אליכם מכל עבר וירטיט את קרביכם, אולי מבלי שבכלל תוכלו להבחין ברמקולים שנבנו מאחורי הקירות. סיימתם לצפות בסרט? לחיצה על סמלון "לילה טוב" בשלט תדאג לכיבוי אוטומטי של כל המערכות, הדלקת תאורת-לילה מינימלית ומנורות קריאה בחדר השינה, הפעלת מערכת האזעקה הביתית לאחר, נאמר, 15 דקות, והופעת רובוטים קטנים שינקו את חדר ההקרנה בסיוע אקדחי-לייזר מיניאטוריים שקרניהם מאיידות את הפירורים.

אוקיי, שלב זה האחרון שייך עדין לעתיד. אבל היתר – ממש לא. כמעט אין גבול לפקודות שניתן לתכנת; "טופ אודיו" מרחיקה לכת עד כדי התקנה של תוכנה גרפית מפיתוח עצמי בבקרים החכמים שהיא משווקת, ויכולה להתאים את התפעול ואת הממשק הגרפי לכל לקוח.

עלות התקנת מערכת כמו זו המתוארת, הכוללת חשמל חכם בכל הבית, יכולה להגיע למאות אלפי שקלים ויותר – מבלי להשתמש ברכיבי סטריאו הי-אנד שעלותם לבדם יכולה להגיע למיליונים. המערכת היקרה ביותר שהתקינה "סמארטק" בישראל אצל לקוח יחיד עלתה כשני מיליון שקל; בלונדון התקינה החברה מערכת יקרה אף יותר, כ-600,000 ליש"ט ("וזה לא כלל חשמל חכם", אומר רועי. "חדר ההקרנה לבדו עלה 350,000 ליש"ט. וזה היה בבית שכור"). רגע, בלונדון? "אנו בישראל מתקדמים למדי בתחום", מסביר יוסי גול, מנכ"ל טופ-אודיו. כמו בהרבה תחומי בידור אחרים ארה"ב היא המובילה, אבל אירופה, מתברר, מפגרת אחרינו ומציון כבר יוצאת התורה הזו. בעיקר ללונדון, שהיא יעד אהוב על אנשי עסקים ישראלים ולכן נוחה לקשירת קשרים עסקיים ואיתור לקוחות פוטנציאליים.

שילוב מערכת הבידור בבית הפכה לנורמה בשכבות מסוימות, וגם אצל חלק מבעלי המקצוע בתחום. "רוב הלקוחות שלנו מגיעים דרך ארכיטקטים", מסביר רועי דורון. "אנחנו מעורבים בתהליך בניית הבית כבר מהשלבים המוקדמים ביותר". היום, מתברר, אפילו קבלן השלד צריך לדעת את התכניות של לקוחותיו בתחום מערכת הפנאי: אם חפצה נפשם במקרן הנשלף מהתקרה צריך לוודא כי יהיה לה מספיק עומק, ואם הם מעונינים במסך "60 שישלף מהקיר הרי שיש לבנות את הנישה המתאימה. רמקולים סמויים מאחורי קיר דורשים שימוש בחומרים בעלי התכונות האקוסטיות הנכונות, בחירה בטיח המתאים וכן הלאה.

תכנון החשמל החכם יוצר דרישות מורכבות משלו עבור תשתית החשמל בבית, כך שקבלן-החשמל חייב לקבל תכניות מפורטות – והחברות העוסקות באינטגרציה נדרשות להעסיק בעלי מקצוע בהתאם. התקנת חשמל חכם לבדה דורשת, למשל, ארונות-חשמל נשלפים יעודייים בהם מותקנים הספקים, אמצעי המיתוג והבקרה וכן הלאה, שיכולים לתפוס לבדם גובה של קיר שלם ואשר אליהם מתחברים עשרות כבלים שצריך לדאוג לתיעולם הנכון. חשוב לדאוג גם למערכת שתהיה קלה לאחזקה, ויש כמובן גם דרישות טכניות כגון זרימת אוויר נאותה לקירור. דרישות טכניות הן חלק מעצב-הפנים חייב להיות מעורב בתכנון משלביו הראשונים, ותפקידו כבר מורכב הרבה יותר מאשר לבחור את הצבע הנכון לוילונות ואת סגנון הריהוט.

"זהו תהליך אינטראקטיבי שלנו מול הלקוח והארכיטקט", מסביר יוסי גול. באופן מפתיע, דווקא בחירת הציוד – המסכים, מערכת השמע, אמצעי הבקרה והשליטה – מתבצעת ברגע האחרון. "הטכנולוגיה מתקדמת כל הזמן", מסביר גול. תהליך הבניה לוקח את הזמן שלו. מה שנמצא היום בחזית הטכנולוגיה כבר יתחלף עד שתגמר הבניה עוד 3 שנים". אפשר בהחלט להבין זאת, לאחר שחוזים בתצוגת התכלית של מערכות עכשוויות שפעולתן נראית כשייכת לסרטי מדעבדיוני למי שאינו מכיר את התחום.  

אבל מתברר כי אין צורך במערכת סופר-מתוחכמת הכוללת את כל המרכיבים שתוארו לעיל, ולא חובה להגיע לעלויות מטורפות: היום אפשר לשלב מערכות בידור גם בדירות צנועות של ארבעה חדרים העוברת שיפוץ, ואפשר להסתפק במערכת צנועה יחסית בעלויות שמתחילות מכ-40,000 ש"ח בלבד. הילה יניב, ארכיטקטית המתמחה בעיצוב פנים, נמנית על אותם אדריכלים המביאים לקוחות לחברות כמו טופ-אודיו וסמארטק, והיא אינה מבצעת אף פרוייקט מבלי לכלול בו הכנה למערכת בידור. עבורה זו דרישה בסיסית. חשמל חכם – לאו דווקא: "צריך להבין את החשמל החכם", היא אומרת. "אני מציגה ללקוח את האפשרויות ואת המשמעויות, והוא מחליט". החברות שאיתן היא עובדת נוטות, היא אומרת, להצניע את העלויות הנלוות של התשתיות הנדרשות להתקנת מערכת חשמל חכם, אלו המשולמות לקבלן; החשמל החיצוני ויכולות להגיע לעשרות אלפי שקלים לפני שמדברים על עלות מערכת החשמל החכם עצמה.

אבל יניב אינה מתפשרת בענין התשתית למערכת קולנוע ביתי, כמינימום. "כאן אני לא משאירה ללקוח אפשרות בחירה", היא אומרת. "זו שטות לא לבצע את ההכנה. העלות אינה גבוהה, גם אם הלקוח אינו מעונין להתקין כיום מערכת בידור משולבת, הוא יוכל לעשות זאת בעתיד בעלות מינימלית. לעשות זאת לאחר שהבית מוגמר – זה כבר סיפור הרבה יותר יקר". אודיו-וידאו הוא חלק בלתי נפרד מהסלון וחדרי השינה מבחינתה, ואם הלקוח רוצה זה יכול להגיע גם למטבח ולאמבטיה. אבל מערכת חשמל חכם מותקנת אצלה לעתים הרבה יותר רחוקות. צריך גם להביא בחשבון שלא בכל בית יש מקום פיזי לארונות החשמל הגדולים שדורשות מערכות חשמל חכם.

גם יוסי גול מסכים כי אין צורך להשתגע. "יש כבר היום רסיברים, ואפילו לא יקרים במיוחד, המפוצלים לשניים. אתה יכול לרכוש רסיבר כזה, שני ממירים של הכבלים, והרי לך אפשרות לצפות בבית בשני אזורים שונים, משני מקורות שונים". זה אומר שההורים יכולים, נניח, לשבת בסלון ולצפות בהופעה חיה של עינת שרוף מקיסריה, בעוד הילדים בחדר הצפיה נהנים מ"עידן הקרח 3" המשודר באחד מערוצי הכבלים.       

תופעה מענינית היא השינוי בסטנדרטים ובגישה לעיצוב הפנים. "אותי מענין מסך הטלביזיה ורמקול-הסנטר בלבד", אומרת יניב. "את כל שאר הרמקולים הקופסאות האחרות, כמו הרסיבר, נגן ה-DVD, ממיר הכבלים? את הכל מחביאים בתוך ארונות, אף אחד לא צריך לראות אותן." זה קצת מאכזב עבור אלו מאתנו שאוהבים את העיצובים המרהיבים והמושקעים כמו אלו של B&O, למשל, אבל מצד שני מעניק חופש אמנותי למעצב ומותיר חלל אוורירי בחדר.

ובכלל, דומה כי עיצוב והופעה, בשילוב המותגים הנכונים, הפכו לדרישות העיקריות כיום – בייחוד אצל האלפיון העליון. "זה ענין של סמל סטטוס", מסבירה הילה יניב. "אצל הלקוחות האלו זה בדיוק כמו מכוניות ותכשיטים". "מעט לקוחות מעונינים במערכות אודיו הי-אנד, גם כשהם יכולים להרשותן לעצמם", אומר יוסי גול. "יותר חשוב להם גודל המסך, והמותג המופיע עליו".  

ואולי אין זה נכון להרים גבה אל נוכח המגמה הזו. ישיבה בחדר הקרנה וצפיה בסרט-אקשן עם כל האפקטים האודיו-ויזואליים סביב, בתנאי צפיה אופטימליים ובסביבה נוחה, יכולה להיות חוויה עוצמתית לא פחות מהאזנה לפנחס צוקרמן המנגן דרך זוג רמקולים של מאות אלפי דולרים – חוויה שתדבר אל כל בני המשפחה. והעלות ממש לא חייבת להיות בשמים. אולי החוכמה העיקרית כאן היא להאזין לבעלי מקצוע – ובמקביל גם לקול ההגיון, ולא להשתגע.