אמנות› אמנים בולטים בני זמננו

חזור אחורה »

מטביעי חותם באמנות בת זמננו

מאת: טלי מחלב צילום:

שתף ב:

פרובוקציה חושנית

   מל ראמוס (Mel Ramos, 1935)

 

 

מתוך הסדרה “Hav a Havana”. צילום: Mel Ramos Studioמתוך הסדרה “Hav a Havana”. צילום: Mel Ramos Studio

צייר פופ-ארט פיגורטיבי אמריקאי, המתמקד בעיקר באמנות עירום נשי חושני, בעלת אלמנטים ריאליסטיים לצד מופשטים (יוצר בהשראת ספרי קומיקס). זכה לפופולאריות כחלק מתנועת הפופ-ארט של שנות ה-60 של המאה ה-20.

ראמוס משלב ביצירותיו בין דימויים פרובוקטיביים והומוריסטיים לבין המותגים של מוצרי הצריכה בתרבות הפופולארית האמריקאית כגון קוקה קולה, סניקרס, מרטיני, דאנקן דונאטס; כרזות סרטי קולנוע הוליוודיים; גיבורי על ודמויות נשיות מפורסמות מהעבר, כמו מרילין מונרו, ומההווה, כמו סקרלט ג'והנסון.

לא פעם עורר ראמוס את זעם הפמיניסטיות ומבקרי האמנות כאחד, אבל הוא, מצִדו, לא מבין על מה כל המהומה. אחת מיצירותיו הנודעות ביותר היא סדרת הציורים "Hav a Havana", המציגה נשים בעירום מופשט על גבי סיגרים בגוני פסטל רכים. הסדרה החלה בשנות ה-2000 ונמשכת בציורים חדשים עד היום.

סדרה מצליחה נוספת, דומה במהותה ובאופיה, נושאת את השם המשעשע "Lola Cola" ומציגה נשים חטובות הניצבות במערומיהן בתוך כוסות ובקבוקים של קולה, מאחוריהם ולצדם.
השימוש שעושה ראמוס בעירום נשי, שנוי במחלוקת ואין עליו קונצנזוס. אך לזכותו של האמן ייאמר שמודל היופי הנשי שהוא מציג אינו מאופיין ברזון שדוף, כמו הדוגמניות של היום, אלא להפך. כל הנשים פרי יצירתו הן בעלות מבנה נשי מקומר, חושני ובריא, וכולן מחייכות, קורנות ונראות בטוחות בגופן.

 

שורה תחתונה: טעם החיים הוא לא רק קוקה קולה

 

אמנות אקטיביסטית

איי ווייוויי (Ai Weiwei, 1957)

“Zodiac Heads”, מזרקת פוליצר, השדרה החמישית, ניו יורק“Zodiac Heads”, מזרקת פוליצר, השדרה החמישית, ניו יורק

אמן סיני – פסל, צייר, מעצב ואוצֵר. נחשב כיום האמן החי המפורסם בעולם. פעיל זכויות אדם, ארגן בשנת 2015 צעדת הזדהות למען 60 מיליוני הפליטים בעולם. מסרים חברתיים ופוליטיים משמשים תפקיד מרכזי בהשראה ליצירותיו.

וֵוייוֵויי גם לא נמנע גם מלהביע בעבודותיו מסרים על ההוויה בסין עצמה. כך ביצירה "Trees" מ-2010, שלקחה חלק בתערוכתו "Cubes and Trees" אשר הוצגה ב-2016 בדאונינג קולג' שבקיימברידג', אנגליה, וכללה עבודות פיסול, סרטים, וידיאו וטפטים. היצירה "Trees" היא עבודת פיסול המורכבת מחלקי עץ יבשים, שורשים וגזעי עצים, שנאספו על ידי האמן עצמו. העץ היבש מרמז על הנזקים לסביבה, לצד דיכוי התרבות המסורתית, שנגרמו בשל תהליך העיור המהיר והצמיחה הכלכלית של סין.

"Zodiac Heads": סדרה מ-2010, המציגה ראשי חיות מגלגל המזלות הסיני, נועדה להדגיש נושאים גלובליים של ביזה והשבת אוצרות תרבות. היצירות בסדרה זו מוצגות במקומות שונים בעולם, בין היתר במזרקת פוליצר שבשדרה החמישית של ניו יורק.

"Forever bicycles" (2015) – יצירה חדשה יחסית (2015). כ-1,500 זוגות אופניים נערמו בגלריה הלאומית של ויקטוריה שבמלבורן, אוסטרליה, לצד נברשת קריסטל שגובהה חמישה מטרים אשר שוחזרה מתקופת קיסר סין השני. מנקודת ראותו של האמן, שגדל במהלך המהפכה התרבותית הגדולה של סין, האופניים מייצגים את החופש לנוע, והנברשת את חיי הפזרנות.

 

שורה תחתונה: אמן בעל אמירה חברתית נחרצת

“Trees” (2010), דאונינג קולג', קיימברידג'. צילומים: ויקיפדיה “Trees” (2010), דאונינג קולג', קיימברידג'. צילומים: ויקיפדיה

יצירתיות מונומנטלית

כריסטו (Christo, 1935)

בניין הרייכסטאג העטוף, ברלין 1995. צילומים: Wolfgang Volz / Christoבניין הרייכסטאג העטוף, ברלין 1995. צילומים: Wolfgang Volz / Christo

כריסטו הוא שמו המקוצר, האמנותי, של Christo Javacheff, אמן סביבתי-קונספטואלי מארצות הברית, יליד בולגריה, שאת רוב פעילותו האמנותית עשה עם אשתו האמנית ז'אן-קלוד. השניים יצרו יחדיו עבודות שנחשבות מהמרהיבות ביותר מבחינה ויזואלית במאות ה-20 וה-21. סגנונם הייחודי כולל עיטוף מבנים מונומנטליים מפורסמים בכמויות בד עצומות. הם התעלו מעל הז'אנר המסורתי של ציור, פיסול ואדריכלות, ושינו את המושג "אמנות ציבורית" על ידי יצירת עבודות זמניות. ז'אן-קלוד נפטרה בנובמבר 2009, וכריסטו ממשיך ליצור.

אחת מעבודותיהם המשותפות המפורסמות ביותר היא "Wrapped Reichstag", משנת 1995: בעזרת 90 מטפסים מקצועיים ו-120 עובדי התקנה לבש בניין הרייכסטאג הגרמני, למשך שבועיים, מעטפת בד בוהקת שנוצרה מחומרים ממוחזרים. אלמנט העושר והיוקרה של הבד הכסוף, שעוצב בעזרת חבלים כחולים, יצר זרימה אנכית מפוארת המדגישה את מבנהו המרשים של המבנה המפורסם.

"The Floating Piers": הפרויקט הסביבתי האחרון (בינתיים) של כריסטו, משנת 2016. על גבי אגם איסאו (Iseo) שבאיטליה "רכבו" במשך שבועיים מזחים שגישרו בין איי האגם הקטנים. המזחים נבנו מ-200 אלף קוביות צפות, אשר חוברו זו לזו ולבשו 100 אלף מטרים רבועים של בד מבריק. הציבור יכול היה להתהלך על המזחים ולחוש כאילו הוא מהלך על מים. מההרים הסובבים את האגם נשקף מבט ממעוף הציפור על משטחי הבד העצומים, שעקב שינויי השעה ומזג האוויר שינו את צבעיהם מצהוב בהיר לגוני אדום וזהב.

 

שורה תחתונה: כשהסביבה היא המוזיאון

פרויקט המזחים הצפים, אגם איסאו, איטליה 2016פרויקט המזחים הצפים, אגם איסאו, איטליה 2016

סוריאליזם חברתי

שי קוּן (1974)

“Hot Air Balloons” (2016)“Hot Air Balloons” (2016)

צייר פוסט-מודרניסטי ישראלי, חי ופועל בני יורק. כבר בהיותו בן 18 הציג בתל-אביב את תערוכת היחיד הראשונה שלו, וכיום יצירותיו מוצגות ברחבי העולם – בניו יורק, ברלין, שיקגו, בוסטון, אטלנטה, שנגחאי, אמסטרדם ועוד.

קון משלב ביצירתו צבעים עזים, גוונים זוהרים ובדים צעקניים. הוא משתמש בנופים אידיאליים כתפאורה לבני אדם, ומציב את בני האדם בזירות התרחשות ביזאריות, תוך יצירת שיבושים שהופכים את יצירותיו לסוריאליסטיות ומלאכותיות, והדבר משמש לו כלי להבעת ביקורת חברתית. הוא מרמז בעבודותיו על בני האדם כפולשים לכוכב הלכת שלנו, המתעלמים מהנזקים הנגרמים לטבע ולכדור הארץ.

אחת מעבודותיו הידועות של קון היא סדרת הכדורים הפורחים, "Hot Air Balloons", משנת 2014, ובה הוא לוכד סיטואציה של כדורים פורחים מרחפים מעל הנוף הסופר-רומנטי של נהר ההדסון, ומצייר אותם היטב, בקסם ובאסקפיזם מושלמים. הם נראים טהורים ופשוטים, ונדמה כי האמן הגיע לאיזון בחייו יחד עם היצירה.

"Rain Drops": סדרת ציורי טיפות הגשם על שמשות כלֵי רכב, שיצר קון בשנים 2016-2014, עוררה זיכרונות עבר. כשמתבוננים בתמונות האלה, קשה לא להיזכר בילדות, בימים שבהם ישבנו במושב האחורי של המכונית, כשבחוץ ירד גשם וכל צבעי הנוף היטשטשו דרך השמשות הרטובות. להיזכר בתחושת השלווה שנלווית לסיטואציה הזאת, וגם בטעם המתוק שבפסימיות המוחלטת, כשהמחשבות מטיילות בקלות בדרכים משלהן.

 

שורה תחתונה: מוחו הקודח של אמן ביקורתי

“Rain Drops” (2014-2016)“Rain Drops” (2014-2016)

שיגעון רב-תחומי

יאיוי קוסמה  (1929 Yayoi Kusama)

“I Pray With All of My Love for Tulips”, המוזיאון הלאומי לאמנות, אוסאקה, יפן 2012. צילום: ויקיפדיה“I Pray With All of My Love for Tulips”, המוזיאון הלאומי לאמנות, אוסאקה, יפן 2012. צילום: ויקיפדיה

היפנית יאיוֹי קוּסַמה היא אמנית רב-תחומית, העוסקת בציור, פיסול, מיצגים ועיצוב אופנה (בין השאר ללואי ויטון). אמנות עכשווית עם אלמנטים של פמיניזם, מינימליזם וסוריאליזם. בילדותה חוותה לראשונה הזיות בדמות נקודות וכדורים, שהובילו לאבחון הפרעה נפשית אובססיבית. בשנת 1977 אשפזה את עצמה מרצון במוסד פסיכיאטרי בטוקיו, משם היא ממשיכה ליצור ואף נחשבת אחת מגדולי אמני הפופ-ארט היפנים.

עבודותיה של קוסמה מאופיינות בצבעים פסיכדליים, חזרה על פרטים, דפוסים מעגליים ונקודות. יצירתה "I Pray With All of My Love for Tulips", מ-2012, המתארת חדר לבן מעוטר בנקודות אדומות ובפרחי צבעוני גדולים, נמכרה תמורת 5.1 מיליון דולר – המחיר הגבוה ביותר ששולם אי פעם עבור יצירה של אמנית אישה.

עבודה מפורסמת אחרת של קוסמה היא "Narcissus Garden", בגרסאות שונות המותאמות למקומות שבהם היא הוצגה או מוצגת, ובהם קונטיקט, ניו יורק וברזיל, כמו גם בירידי אמנות מזדמנים. מדובר במאות רבות של כדורי פלדה נוצצים, צפים על אגם ויוצרים אפקט ראי מרהיב עין. הגרסה הראשונה של "גן הנרקיסים" הוצגה ב-1996 בביאנלה של ונציה, שם הותקנו יותר מאלף כדורים, שהוצעו למכירה תמורת שני דולרים האחד. גן הנרקיסים שהוצב ב-2016 בקונטיקט, על האגם שביער הסמוך לבית הזכוכית בעיירה New Canaan, הורכב מ-1,300 כדורי פלדה צפים, בקוטר 30 ס"מ כל אחד, ויצר נוף דרמטי עוצר נשימה. 

 

שורה תחתונה: גאונות בנפש חבולה

 

“Narcissus Garden”, בית הזכוכית ב-New Canaan, קונטיקט, ארה"ב 2016. צילום: blog.gessato.com“Narcissus Garden”, בית הזכוכית ב-New Canaan, קונטיקט, ארה"ב 2016. צילום: blog.gessato.com